לפניכם מבוא קצר להגותו של לוינס. מבוא זה נכתב לאחר אירועי שמחת תורה תשפ”ד (7.10.23), מתוך תחושה שיש צורך עמוק ודחוף בהצבת חזון לחברה הישראלית, שיאחד אותה ושיוביל אותה אל מעבר למצב הבעייתי בו היא נמצאת כעת.
הקושי הוא למצוא חזון אחד שיהיה משותף לקבוצות השונות בישראל, שנדמות כנפרדות וכשונות זו מזו בתכלית. הכיוון לדעתי צריך להיות כזה, שיבוא מתוך עומקה של היהדות מצד אחד, אך יבטא ערכים מוסריים אוניברסליים מצד שני. וזה בדיוק מה שלוינס נותן. ההגות שלו מבטאת שילוב נפלא בין העולם היהודי לזה המערבי. היא הצלחה בקנה מידה היסטורי של שימוש בשפה הפילוסופית (יוונית-מערבית) על מנת לבטא את העמדה היהודית ביחס למציאות.
ללוינס יש הרבה מה להציע לחברה הישראלית של ימינו. האפשרות לגשר על הפער העמוק שבין השפה היהודית, אותה מדבר לכאורה צד אחד, לבין השפה המוסרית-אוניברסלית אותה מדבר הצד האחר, נמצאת כאן.
המבוא שלפניכם הוא ניסיון להעביר את יסודות הפילוסופיה של לוינס בשפה קלה. כל מי שהתנסה בה יודע שהכתיבה שלו קשה, גם מילולית וגם רעיונית. לפניכם ניסיון להתגבר על המשוכה הזו, על מנת לאפשר לרעיונות שלו להגיע לציבור רחב יותר. אני לא מתחייב למשנה סדורה ולכתיבה רצופה, אבל גם היכרות חלקית שווה משהו.
(למי שקורא בפלאפון – הטקסט להורדה בקישור).