כאשר הראיתי למספר אנשים את אב הטיפוס למהדורה המנופה של התלמוד (ראו כאן), עלתה מספר פעמים הבקשה לראות בצורה שקופה יותר כיצד אני מגיע למסקנה הסופית, כלומר לסוגיה המוגמרת. במהדורה מופיעות הסוגיות לאחר שעברו הגהה וסינון, ופעמים רבות לא ברור כיצד הגעתי למסקנה זו או אחרת. באופן כללי, לא ניתן לראות את השלבים שנעשו בדרך. אפשר להמשיל את העניין לתמונה בארוקית – הצופה לא אמור לחוש בעבודה שנעשתה, אלא התמונה אמורה להיות מוגשת לו כשלמה וסופית.
אלא שלא ניתן להפוך לצייר רק על ידי צפייה בתמונות, לא משנה כמה. על מנת ללמוד את המלאכה יש צורך לראות את הפיגומים, את השלבים בדרך, ולאחר מכן להתנסות בעצמך. וכך במעגלים חוזרים – לראות את הדוגמא, להבין את השיטה, ולנסות לצייר באופן עצמאי. כך גם לגבי לימוד הגמרא. מסיבה זו הכנתי את הדוגמא שלפניכם, בה מפורטים השלבים השונים בעבודה, כך שמי שירצה יוכל להבין את דרך הניתוח אותה אני מציע, לבקר אותה, וליישם אותה בעצמו אם ירצה.
כמובן שיש ‘תורה שבעל פה’ שלא יכולתי להכניס פנימה, אם מחמת העומס שזה היה יוצר ואם כיוון שאיני מודע לה. לדוגמא, אני משתמש המון באתר ‘הכי גרסינן‘, בכתבי יד ובדקדוקי סופרים, וכן ב’פרוייקט השו”ת‘ וב’ספריא‘, באתר ‘כתיב‘ של הספרייה הלאומית ובמאגרים רבים נוספים. בע”ה בעתיד הלא רחוק אוסיף לאתר רשימה של כלים דיגיטליים בהם אני משתמש. במהלך הלימוד והמחקר אני משתמש בספרים רבים, שקצרה היריעה מכדי להזכיר את כולם. בביבליוגרפיה אני מציין רק את המאמרים והספרים (ספרות משנית) שהזכרתי בגוף המחקר עצמו. עם כל ההסתייגויות האלה, בכל זאת ניסיתי להיות שקוף בדוגמא זו ככל הניתן.
*
לעיתים לא מספיק הלימוד העצמי ויש צורך בעזרה של מורה. המורה הטוב ביותר שהיה לי הוא פרופ’ שלמה נאה מהאוניברסיטה העברית, שלימד אותי להבחין בסדקים שבסוגיות ובמקום להחליק אותם – להרחיב אותם ולהיאחז בהם. אני ממליץ למי שיכול ללמוד עם שלמה, אבל אני גם מזמין את מי שרוצה לקבל עזרה ועצות ממני ליצור איתי קשר. מי שיש לו את המספר שלי מוזמן לשלוח הודעה או להתקשר, ולמי שאין – זה המייל שלי: aintmima@gmail.com
(למי שקורא בפלאפון – הטקסט להורדה בקישור).