תודה! התגובה לגישת ‘מות המחבר’ לגמרי עומדת בבסיס הדברים. מבחינתי לטעון שהמחבר מת ולכן אפשר לפרש איך שרוצים זה ממש “הרצחת וגם ירשת” – גם לטעון שהוא מת ושאין דרך לפגוש אותו בשיח חי וגם לגזול ממנו את היצירה שלו על ידי פרשנות סובייקטיבית לעילא, שמתעלמת ממנו לגמרי.
להבנתי “לא בשמים היא” זה מקרה אחר, כזה שמבוסס על מתח בין שתי פרשנויות בעלות אחיזה בטקסט – אחת קרובה יותר לטקסט במובן הפונדמנטלי שלו ואחת נצמדת לרוח הטקסט עד כדי שינויו.
אהבתי!
גרם לי לחשוב דווקא על אנשים שנוקטים בגישה של ‘מות האמן’ ומפרשים מה שהם רוצים והקישור של זה לאמירה ‘לא בשמיים היא’ ו’ניצחוני בני ניצחוני’
תודה! התגובה לגישת ‘מות המחבר’ לגמרי עומדת בבסיס הדברים. מבחינתי לטעון שהמחבר מת ולכן אפשר לפרש איך שרוצים זה ממש “הרצחת וגם ירשת” – גם לטעון שהוא מת ושאין דרך לפגוש אותו בשיח חי וגם לגזול ממנו את היצירה שלו על ידי פרשנות סובייקטיבית לעילא, שמתעלמת ממנו לגמרי.
להבנתי “לא בשמים היא” זה מקרה אחר, כזה שמבוסס על מתח בין שתי פרשנויות בעלות אחיזה בטקסט – אחת קרובה יותר לטקסט במובן הפונדמנטלי שלו ואחת נצמדת לרוח הטקסט עד כדי שינויו.