בעבודה ניסיתי לענות על שאלת ה’פשט’ – מה משמעות הפשט בעולם שהפנים את הביקורת ההרמנויטית, שכל פרשנות מושפעת מנקודת המבט של הפרשן? האם בכל זאת ניתן לדבר על פירוש אמיתי, נכון, של יצירה או של אירוע (או של מחווה, או של חוק, ועוד)? להבנתי, רק דרך הפילוסופיה של לוינס ניתן לתת תשובות מספקות לשאלות האלה. התשובה שלי היא – את היצירה צריך להבין כ’דיבור של היוצר’; היוצר מדבר ביצירתו, ואת הדיבור הזה ננסה לשמוע. להרחבה ראו בפנים:)
(לקצרי הזמן – מוזמנים לדלג לעמ’ 17)
חוץ מהרעיון המרכזי הזה, תמצאו בעבודה גם מבוא קצר לפילוסופיה של לוינס כפי שהיא מופיעה בכוליות ואינסוף; תרגום של המאמר “המציאות וצלה” (La réalité et son ombre, Reality and Its Shadow) לעברית; דיון ביצירה נחמדה מהמאה ה–18, ועוד.
____
הערות ותיקונים:
בעבודה חסרה התייחסות למחקרה של שרה קמין בנוגע למושג הפשט בספרות חז”ל ובכתבי רש”י.1 עם זאת, בעבודה זו אינני מבקש לעמוד על מובנו ההיסטורי של המושג, אלא על מובנו העכשווי – אני מבקש לתת למושג זה מובן רציני מבחינה פילוסופית.
בהמשך להערה לעיל, נכון יהיה לשנות את מילות הדיון בדבריו של סגל מ’לדעתו’, ל’לגישתו’, או ‘לפיו’. כלומר, בעבודה לא מעניינת אותי מה דעתו על מושג הפשט ההיסטורי, אלא אני מבקש להשתמש בדבריו כנקודת מוצא לדיון במושג הפשט כפי שאנו מבינים אותו ומשתמשים בו כיום. אני משתמש בדבריו של סגל כהגדרה אפשרית למושג הפשט, ולא כתיאור של מובנו ההיסטורי.
1. שרה קמין, רש”י: פשוטו של מקרא ומדרשו של מקרא (ירושלים: מאגנס, 2000).